הסכם 'סודי' בין OpenAI למיקרוסופט: רווח של 100 מיליארד דולר מגדיר AGI

הגדרת AGI על ידי רווח של 100 מיליארד דולר

ההסכם "הסודי" בין OpenAI למיקרוסופט מגדיר בינה מלאכותית כללית (AGI) כנקודה שבה מערכות הבינה המלאכותית של OpenAI מייצרות לפחות 100 מיליארד דולר ברווח. זוהי סטייה מההגדרות המופשטות יותר של AGI שהיו קיימות בעבר, אשר התמקדו ביכולות אינטלקטואליות ופתרון בעיות ברמה אנושית. כיום, OpenAI פועלת בהפסד ואינה צפויה להגיע לרווחיות שנתית עד 2029, מה שהופך את יעד הרווח של 100 מיליארד דולר למטרה ארוכת טווח. ההסכם קובע גם שלמיקרוסופט תהיה גישה לטכנולוגיה של OpenAI עד 2030, ללא קשר לשאלה אם הושג AGI.

שינוי היחסים בין OpenAI למיקרוסופט

OpenAI מבקשת לשנות את היחסים שלה עם מיקרוסופט, כולל משא ומתן מחדש על הסכמי שירותי ענן וחלוקת מניות. המעבר של OpenAI לישות למטרות רווח עומד בפני אתגרים משפטיים מצד המייסד השותף, אילון מאסק, שטוען כי הדבר סוטה מהמשימה המקורית של החברה.

רקע לשותפות

השותפות בין מיקרוסופט ל-OpenAI התבססה בתחילה על ההבנה ש-OpenAI תוכל לסיים את היחסים הבלעדיים שלה עם מיקרוסופט עם השגת AGI. ההגדרה של AGI הייתה נתונה לוויכוח, כאשר OpenAI תיארה בעבר את AGI כמערכת המסוגלת לפתור אתגרים גלובליים גדולים. מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, הוריד לאחרונה מחשיבותו של AGI, ותיאר אותו כשווה ערך ל"עמית אנושי טיפוסי".

מעבר ממלכ"ר למטרות רווח

OpenAI עוברת ממבנה ללא מטרות רווח למבנה למטרות רווח, מה שהוביל לסכסוכים עם מיקרוסופט על שליטה וחלוקת הכנסות.

סוגיות ומחלוקות מרכזיות

הגדרת AGI

ההסכם מגדיר AGI כנקודה שבה מערכות הבינה המלאכותית של OpenAI מייצרות לפחות 100 מיליארד דולר ברווח למשקיעים מוקדמים, כולל מיקרוסופט. הגדרה זו כפופה ל"שיקול דעת סביר" של מועצת המנהלים של OpenAI. קיימת מחלוקת האם לטכנולוגיה הנוכחית יש את היכולת לייצר רווחים כאלה. OpenAI הציבה תקרה על תשואות פוטנציאליות למשקיעים כדי לאזן בין האינטרסים של בעלי המניות למטרות אתיות.

הסכם שירותי ענן

מיקרוסופט היא ספקית שירותי הענן הבלעדית של OpenAI והחברה היחידה המורשית למכור מחדש את המודלים של OpenAI ללקוחות ענן. OpenAI אינה מרוצה מהסדר זה, מתוך אמונה שמיקרוסופט אינה יכולה לענות על צרכי השרתים שלה וכי אישור לספקי ענן אחרים להשתתף יגדיל את ההכנסות. OpenAI החלה לחקור ספקי ענן חלופיים, כמו Oracle, למרות שלמיקרוסופט יש זכות וטו על עסקאות כאלה. גוגל ביקשה מרגולטורים בארה"ב לבחון ולפרק את הסכם שירותי הענן בין מיקרוסופט ל-OpenAI, תוך ציון חששות אנטי-טראסט.

מניות ושינוי מבנה

OpenAI עוברת שינוי מבנה כדי להפוך לתאגיד לתועלת הציבור, מה שיעניק לבעלי המניות מניות ישירות בחברה. הישות ללא מטרות רווח צפויה להחזיק לפחות 25% מההון של הישות למטרות רווח, המוערך בכ-40 מיליארד דולר. נתח המניות הסופי של מיקרוסופט צפוי להיות ברמה זו או מעליה. שינוי המבנה נועד לתת מענה להתחייבויות המשפטיות של הישות ללא מטרות רווח ולסייע להנפקה פוטנציאלית.

אתגרים משפטיים

מייסד שותף של OpenAI, אילון מאסק, הגיש תביעה כדי למנוע מ-OpenAI להפוך לארגון למטרות רווח, בטענה שהדבר מפר את המשימה המקורית של החברה. מטא תמכה בתביעה של מאסק, בטענה שלפעולות של OpenAI יכולה להיות השפעה משמעותית על עמק הסיליקון.

מושגי מפתח

• AGI (בינה מלאכותית כללית): רמה היפותטית של בינה מלאכותית שיכולה לבצע כל משימה אינטלקטואלית שאדם יכול לבצע. בהקשר זה, הוא מוגדר על ידי סף רווח ספציפי.
• תאגיד לתועלת הציבור: סוג של ישות תאגידית למטרות רווח המחויבת מבחינה משפטית להמשיך בתועלת ציבורית בנוסף לייצור רווחים.
• ספק שירותי ענן: חברה המספקת משאבי מחשוב, כגון שרתים ואחסון, דרך האינטרנט.
• הנפקה (Initial Public Offering): התהליך של הצעת מניות של חברה פרטית לציבור בפעם הראשונה.

נקודות נוספות

הצמיחה המהירה של OpenAI וההתרחבות לתחומים כמו שבבי בינה מלאכותית, מנועי חיפוש ורובוטיקה הניעו את הצורך בשינוי מבנה. ההכנסות של OpenAI צפויות להגיע ל-4 מיליארד דולר השנה ו-100 מיליארד דולר עד 2029, כאשר ChatGPT הוא מנוע ההכנסות העיקרי. ההסכם בין OpenAI למיקרוסופט כולל נתח הכנסות של 20% למיקרוסופט ותקרה על הרווח הפוטנציאלי של מיקרוסופט ב-920 מיליארד דולר. OpenAI מתמודדת עם לחץ להשלים את המעבר שלה תוך שנתיים כדי להימנע מהצורך להחזיר כספים למשקיעים. OpenAI מתכננת לקנות בחזרה מניות עובדים לאחר המעבר למטרות רווח.

בנוסף, המעבר של OpenAI למודל עסקי למטרות רווח מעורר דיונים נרחבים על האתיקה של בינה מלאכותית ועל ההשפעה של הטכנולוגיה הזו על החברה. שאלות כגון מי שולט בטכנולוגיה, מי מרוויח ממנה, ואיך מבטיחים שימוש אחראי בבינה מלאכותית, הופכות להיות יותר ויותר רלוונטיות.

ההסכם בין OpenAI למיקרוסופט מהווה דוגמה מורכבת לשותפות בין חברת טכנולוגיה מובילה לבין חברת מחקר בתחום הבינה המלאכותית. זהו הסכם שמשקף את השאיפות הגדולות של שני הצדדים, אך גם את האתגרים והמחלוקות שהם נתקלים בהם בדרך.

ההתפתחות המהירה של תחום הבינה המלאכותית והמעבר של חברות כמו OpenAI למודלים עסקיים חדשים, מעוררים דיונים חשובים על העתיד של הטכנולוגיה והחברה. זהו תחום שנמצא בתנועה מתמדת ויהיה מעניין לראות כיצד ההסכמים והמחלוקות הנוכחיות ישפיעו על התפתחותו בעתיד.

המעבר של OpenAI למודל עסקי למטרות רווח, תוך הגדרת AGI כנקודה שבה החברה מייצרת רווח של 100 מיליארד דולר, מעיד על שינוי משמעותי בדרך שבה חברות טכנולוגיה מתייחסות לבינה מלאכותית. זהו שינוי שמעלה שאלות חשובות על המטרות של חברות אלה, ועל האופן שבו הן מתכוונות להשפיע על העולם.

התביעה של אילון מאסק נגד OpenAI מדגישה את המתח הקיים בין הרצון לחדש לבין הצורך לשמור על ערכים אתיים ועל המשימה המקורית של החברה. זהו מתח שקיים גם בתחומים אחרים של הטכנולוגיה, ושהופך להיות יותר ויותר רלוונטי ככל שהטכנולוגיה מתפתחת.

ההסכם בין OpenAI למיקרוסופט הוא לא רק הסכם עסקי, אלא גם הסכם שמגדיר את הגבולות של מה שאנחנו חושבים שאפשרי בבינה מלאכותית. זהו הסכם שמציב שאלות חשובות על העתיד של הטכנולוגיה, ועל התפקיד שלה בחברה שלנו.

ההתפתחות של OpenAI והשותפות שלה עם מיקרוסופט הן דוגמה לכוח המניע של הטכנולוגיה, ולפוטנציאל שלה לשנות את העולם. זהו תחום שנמצא בהתפתחות מתמדת, ויהיה מעניין לראות כיצד הוא ימשיך לעצב את עתידנו.

האתגרים המשפטיים והמחלוקות סביב OpenAI מדגישים את הצורך בשיח ציבורי רחב על האתיקה של בינה מלאכותית ועל ההשפעה שלה על החברה. זהו שיח שחייב לכלול את כל חלקי החברה, ולא רק את המומחים הטכנולוגיים.

ההסכם בין OpenAI למיקרוסופט הוא רק חלק קטן מהתמונה הגדולה של ההתפתחות של הבינה המלאכותית. זהו תחום שמשתנה במהירות, ויהיה מעניין לראות כיצד הוא ימשיך להתפתח בעתיד.

ההשפעה של OpenAI על העולם כבר ניכרת, והיא צפויה רק לגדול בעתיד. זהו תחום שיש בו פוטנציאל עצום לשיפור החיים, אך גם סיכונים משמעותיים. לכן, חשוב שנתייחס להתפתחות של הבינה המלאכותית באחריות ובזהירות.